למה נתון הדיוק בדף הנתונים אינו הדיוק שתקבלו
הוא נמדד בתנאי מעבדה על משטח ייחוס. הנה ארבעה דברים שמרחיקים אותו מהמציאות שלכם.
כל יצרן מפרסם נתון ליניאריות, וכל נתון כזה נמדד בתנאים שכתובים בהערת שוליים שאיש אינו קורא: טמפרטורה קבועה, משטח ייחוס קרמי מט, זווית ניצבת, ומיצוע על מספר דגימות שנבחר בקפידה. החלק שלכם עומד בתנאי אחד מארבעה, במקרה הטוב.
טמפרטורה
מקדם הסחיפה הטרמית מצוין בנפרד מהליניאריות, ולעתים קרובות הוא הגורם הדומיננטי. חיישן עם ליניאריות של 0.1% מהטווח וסחיפה של 0.02% לכל מעלה יאבד את יתרון הליניאריות שלו כולו על פני שינוי של חמש מעלות בתא הייצור.
זווית המטרה
נתוני דף הנתונים נמדדים בזווית ניצבת. חלק שמוצג בזווית של עשר מעלות מזיז את נקודת ההחזר, ובטריאנגולציה זו שגיאה שיטתית ולא רעש — היא לא תמוצע ותיעלם.
מיצוע והקצב שבו אתם באמת דוגמים
הרבה נתוני רזולוציה מצוינים בקצב מדידה נמוך, שבו החיישן ממצע על חלון ארוך. הריצו את אותו חיישן בקצב שהיישום שלכם דורש והרעש יגדל, לעתים בסדר גודל.
מה לעשות במקום
הגדירו את הסבולת שהתהליך שלכם חייב לעמוד בה, ובקשו מדידה על החלק שלכם בתנאים שלכם. זה מה שבדיקת היתכנות היא, וזה למה היא שווה שבוע.
