חיישן תזוזה או מד תאוצה: איך בוחרים למדידת רעידות?
התדר לבדו אינו בוחר את החיישן. הגדירו את הגודל הנמדד, המשרעת, נקודת הייחוס ורוחב הפס לפני הבחירה.
לבחירת חיישן למדידת רעידות צריך להגדיר תחילה מה מודדים: שינוי מרווח ביחס לתושבת, או תאוצה בנקודה שעל החלק. לאחר מכן בודקים את תחום התדרים, המשרעת, רעש המדידה וההתקנה. תדר לבדו אינו קובע אם לבחור חיישן תזוזה או מד תאוצה.
מאת מיכאל גולד, אלינה טכנולוגיות. עריכה טכנית על בסיס המאמר המקורי.

כשמבקשים „חיישן רעידות”, כדאי להתחיל בשאלה מעשית: כמה החלק זז, וביחס למה? תנועה שקל למדוד כחילוף מרחק בתדר נמוך עשויה להיות זעירה בתדר גבוה, גם כאשר משרעת התאוצה זהה. מנגד, חיישן תזוזה מהיר יכול להתאים גם למדידות בתדר גבוה, אם הטווח, הרעש ותגובת התדר מתאימים.
איך ממירים תאוצה לתזוזה ברעידה סינוסואידלית?
לתנועה סינוסואידלית בתדר יחיד, הקשר בין משרעת התאוצה למשרעת התזוזה הוא:
xₚ = aₚ / (2πf)²
כאן xₚ היא משרעת התזוזה בשיא במטרים, aₚ היא משרעת התאוצה בשיא ב־m/s², ו־f הוא התדר בהרץ. בדוגמה הבאה משתמשים ב־aₚ = 1g₀ = 9.80665 m/s². אלה חישובים, ולא תוצאות בדיקה או מפרט של חיישן.
| תדר | משרעת תזוזה בשיא עבור תאוצה של 1g בשיא |
|---|---|
| 10 Hz | 2.484 mm |
| 100 Hz | 24.84 µm |
| 500 Hz | 0.994 µm |
| 1 kHz | 0.248 µm |
| 5 kHz | 0.00994 µm, כ־9.94 nm |
כאשר התאוצה קבועה, הגדלת התדר פי עשרה מקטינה את משרעת התזוזה פי מאה. כאשר התזוזה קבועה, התאוצה דווקא גדלה עם ריבוע התדר. לכן צריך לדעת איזה גודל נשאר קבוע בהשוואה.
שיא, שיא־לשיא או RMS?
בסינוס, ערך שיא־לשיא של התזוזה הוא פעמיים משרעת השיא. לכן בשורה הראשונה מתקבל כ־4.968 mm שיא־לשיא. ערך השיא הוא √2 כפול ערך ה־RMS. אפשר להשתמש בנוסחת ההמרה גם לערכי RMS של סינוס, בתנאי שגם התאוצה וגם התזוזה מבוטאות באותה מוסכמה. אין להציב תאוצה ב־RMS ולהציג את התוצאה כתזוזה בשיא.
ברעידה הכוללת כמה תדרים אין תדר יחיד שאפשר להציב עם התאוצה הכוללת. אפשר לנתח רכיבי תדר בנפרד; שחזור אות התזוזה בזמן דורש גם התייחסות למופע, למסננים ולתנאי האינטגרציה.
מהי נקודת הייחוס של המדידה?
חיישן תזוזה ללא מגע מודד שינוי מרווח בין החיישן למטרה. אם גם תושבת החיישן נעה, התוצאה כוללת את התנועה היחסית הזאת. במדידת ציר מול בית מיסב, המרווח היחסי עשוי להיות בדיוק הגודל הנדרש. במדידת תנועת חלק במעבדה, תושבת רועדת עלולה להכניס שגיאה ביחס לייחוס הרצוי.
מד תאוצה מודד את התאוצה במקום ובכיוון שבהם הורכב. הוא אינו מודד ישירות מרווח אל מטרה חיצונית. יש לבחור ציר רגישות, מיקום התקנה ושרשרת אות מתאימים; מדידה על בית מיסב אינה זהה למדידת מסלול הציר ביחס לבית.
מד תאוצה פיאזואלקטרי מתאים למדידה דינמית, עם גבול תדר תחתון שתלוי בחיישן ובאלקטרוניקה. למדידת תאוצה איטית מאוד או קבועה עשוי להתאים מד תאוצה מסוג אחר, כגון MEMS התומך ב־DC. גם מדידת תאוצה כזאת אינה מדידת מיקום סטטי ישירה.
רוחב פס וקצב דגימה: מה צריך לבדוק?
רוחב הפס מתאר את תגובת מערכת המדידה לתדרים שונים; קצב הדגימה מתאר כמה ערכים נרכשים בשנייה. מספר גדול של דגימות אינו מבטיח שהחיישן, הבקר והמסננים משחזרים את משרעת הרעידה ואת המופע שלה כנדרש.
יש לבדוק את שרשרת המדידה כולה: חיישן, בקר או מגבר, יציאה, מערכת רכישה ועיבוד. קצב הדגימה צריך להתאים לתדר הגבוה הרלוונטי ולסינון נגד קיפול תדרים (aliasing). תנאי נייקוויסט לבדו אינו בדיקת דיוק של המערכת, ובדיקת משרעת ומופע עשויה לדרוש מרווח תכנון נוסף.
דוגמה להבחנה הזאת היא משפחת eddyNCDT 3060/3070 של Micro-Epsilon (נפתח בלשונית חדשה), שבה היצרן מציין תגובת תדר של עד 20 kHz. זהו נתון תגובת תדר, ואין להחליפו בקצב העדכון של ממשק כלשהו או להסיק ממנו שגיאת משרעת מותרת בכל התחום. בודקים את הדגם, הגדרת הסינון ותנאי המפרט.
איזו רזולוציה רלוונטית לרעידות?
משווים את התזוזה הצפויה לרעש ולרזולוציה בתנאי המדידה הדינמיים הנדרשים. נתון סטטי שנמדד עם סינון חזק אינו בהכרח מתאים למדידה מהירה. יש לבדוק גם אם הרעש מצוין ב־RMS או בשיא־לשיא, ובאיזה רוחב פס. אין יחס קבוע בין משרעת לרזולוציה שמבטיח לבדו התאמה לכל יישום.
איך ההתקנה והחלק משפיעים על הבחירה?
מד תאוצה, תושבת וכבל מוסיפים עומס מכני לחלק. בחלק קל, כמו קורה דקה, הדבר עלול לשנות את התגובה שרוצים למדוד. גם שיטת החיבור משפיעה על תגובת התדר. בודקים את המסה הדינמית המקומית, קשיחות החיבור והכוונת הכבל, ולא רק את משקל המכונה כולה.
חיישן תזוזה ללא מגע אינו מוסיף מסה למטרה. עם זאת, הוא דורש גישה למשטח ותנאי מדידה שמתאימים לטכנולוגיה: חומר מוליך בחיישן זרמי מערבולת, גאומטריית מטרה מתאימה בחיישן קיבולי, או החזר אופטי מתאים בחיישן לייזר. לכלוך, ציפוי, טמפרטורה ושינוי זווית עשויים להשפיע אחרת על כל שיטה.
בציר מסתובב, חיישן ללא מגע מאפשר למדוד מרווח בלי לחבר כבל לחלק הנע. התקנת מד תאוצה על חלק מסתובב מחייבת פתרון מתאים להעברת האות ולהתקנה. מד תאוצה על הבית עשוי לענות על שאלת רעידות הבית, אך אינו תחליף אוטומטי למדידת תנועת הציר.
| שיקול | חיישן תזוזה ללא מגע | מד תאוצה המורכב על החלק |
|---|---|---|
| הגודל הנמדד ישירות | מרווח ביחס לתושבת החיישן | תאוצה בנקודת ההתקנה ובציר הנבחר |
| תנועה איטית וסטטית | אפשרית בטכנולוגיות ותצורות מתאימות | פיאזואלקטרי מוגבל בתדר נמוך; חיישנים אחרים עשויים לתמוך ב־DC |
| חלק קל | ללא העמסת מסה על המטרה | נדרשת בדיקת השפעת מסה, חיבור וכבל |
| מטרה מסתובבת | מדידת מרווח ללא חיבור למטרה | התקנה ישירה והעברת אות מצריכות פתרון מתאים |
| בדיקות מרכזיות | תושבת, משטח מטרה, טווח ורעש דינמי | מיקום וציר, חיבור, טווח תאוצה ותגובת השרשרת |
חמש בדיקות לפני בחירת חיישן רעידות
- מגדירים את שאלת המדידה: מרווח, תנועת ציר ביחס לבית, תאוצת מבנה או גודל אחר; מציינים כיוון וייחוס.
- מתארים את האות: תחום תדרים, משרעת ומוסכמת שיא או RMS. בסינוס יחיד מחשבים גם את התזוזה הצפויה.
- בודקים טווח: מביאים בחשבון תנועה איטית, שינוי מרווח, התנעה, הלם וחריגה, לצד הרעידה הקטנה שמעניינת.
- בודקים את השרשרת וההתקנה: תגובת משרעת ומופע, רעש, סינון, דגימה, משטח, קשיחות, מסה וכבל.
- מאמתים על החלק האמיתי: בוחנים את התוצאה בתנאי העבודה וביחס לדרישת המדידה. השוואת שתי שיטות דורשת התאמת נקודת מדידה, ציר, סינון וסנכרון.
להמשך קריאה: מדידה באמצעות זרמי מערבולת בתנאי שמן ולכלוך (נפתח בלשונית חדשה), וכן ההבדל בין נתון הדיוק בדף הנתונים לביצועי המערכת (נפתח בלשונית חדשה). בעת שילוב במערכת בקרה, ראו גם שמירת רזולוציה וקצב דגימה בחיבור חיישן ל־PLC (נפתח בלשונית חדשה).
שאלות נפוצות
האם מתחת ל־100 הרץ צריך תמיד לבחור חיישן תזוזה?
לא. התדר הוא אחד השיקולים. משרעת, גישה למטרה, נקודת הייחוס, רעש והתקנה עשויים להוביל לבחירה אחרת. בודקים את ביצועי המערכת בתחום הנדרש.
האם חיישן לייזר יכול למדוד רעידות?
כן, אם תגובת התדר, רעש המדידה, קצב הרכישה וההחזר מהמשטח מתאימים ליישום. קצב מדידה גבוה לבדו אינו מוכיח התאמה.
האם אינטגרציה כפולה של תאוצה נותנת תזוזה?
אפשר להפיק אומדן תזוזה בתחום תדרים מוגדר. היסט, רכיבים איטיים ותנאי התחלה עלולים לגרום לסחיפה; מסננים משנים גם את האות הרצוי. יש להגדיר את העיבוד ולבדוק אותו, ובאות סינוסואידלי אפשר להשוות לחישוב המשרעת.
איך מודדים את מסלול הציר ביחס לבית המיסב?
יישום נפוץ משתמש בשני חיישני מרווח ללא מגע בכיוונים ניצבים. לקבלת מסלול במישור יש לכייל את הצירים ולסנכרן את הרכישה. בודקים גם את השפעת פני השטח וה־runout; לא כל שינוי מרווח הוא תנועת רטט בלבד.
מה להעביר לבדיקה הנדסית?
תחום תדרים, משרעת ויחידות, סוג האות, כיוון וייחוס, חומר ומשקל החלק, תמונת ההתקנה, טמפרטורה ומערכת הרכישה. אם הדרישה היא לתזוזה, ציינו אם היא יחסית לחלק אחר או לייחוס חיצוני.
מקורות וייעוץ ליישום
- Brüel & Kjær — Piezoelectric Accelerometers and Vibration Preamplifiers (נפתח בלשונית חדשה): קשר בין גדלי רעידה ואינטגרציה, סעיף 3.7.1, עמודים מודפסים 72–75.
- Brüel & Kjær — Transducers and Conditioning (נפתח בלשונית חדשה): מיקום, חיבור והעמסת מסה, פרק Accelerometer Mounting Solutions.
- Micro-Epsilon — eddyNCDT 3060/3070 (נפתח בלשונית חדשה): משפחת חיישני תזוזה דינמיים.
מתלבטים איך למדוד את הרעידות בחלק שלכם? פנו לצוות אלינה טכנולוגיות (נפתח בלשונית חדשה) עם פרטי המשימה לבחינת טכנולוגיה ותצורה מתאימות.